הטיול הזה נמדד בחודשים ולא בשבועות. בנגקוק בהתחלה, אחר כך האיים, אחר כך הצפון סביב צ׳יאנג מאי, עם טיסות פנים ומעבורות ביניהם. אצל רבים החצי השני הוא וייטנאם, מהאנוי ועד הו צ׳י מין, ברכבות, באוטובוסים ובטיסות קצרות, עם ימי קטנוע בין לבין.
הגלישה בטיול כזה היא לא תוספת לחופשה אלא הוצאה שוטפת, וזה משנה לגמרי איך בוחרים חבילה.
הטעות הכי נפוצה: לבחור לפי נפח במקום לפי תוקף
בחופשה של שבוע השאלה היחידה היא כמה GB. בטיול של שלושה חודשים השאלה הראשונה היא בכלל אחרת: לכמה זמן החבילה בתוקף.
חבילה גדולה שהתוקף שלה הוא חודש לא תעזור לכם בחודש השני, וזה לא משנה כמה גלישה נשארה בה. תוקף שנגמר הוא סוף החבילה. לכן בטיול ארוך מסתכלים על שני מספרים יחד, ולא על אחד מהם.
שתי דרכים לעבוד עם זה:
- חבילה שניתנת לטעינה. בוחרים אחת כזאת ומוסיפים לה גלישה מהאזור האישי כשהיא נגמרת, בלי להתקין פרופיל חדש ובלי לסרוק קוד QR נוסף.
- חבילה חדשה לכל פרק בטיול. אם החבילה לא ניתנת לטעינה, קונים חדשה וסורקים קוד QR חדש. עובד מצוין, רק דורש שיהיה לכם אינטרנט ברגע הקנייה - ולכן לא כדאי להגיע לזה כשכבר אין.
על כרטיס כל חבילה כתוב במפורש מה התוקף שלה ואם היא ניתנת לטעינה. בטיול ארוך זה השדה הראשון שכדאי להסתכל עליו, לפני המחיר.
מה עושים כשהגלישה נגמרת בדיוק כשאין Wi-Fi
זה קורה, בדרך כלל בתחנת אוטובוסים. שתי הכנות פשוטות מונעות את זה מראש.
ראשית, שמרו במכשיר את קוד ה-QR כתמונה, את כתובת ה-SM-DP+ ואת קוד ההפעלה להזנה ידנית, ואת מספר ההזמנה. אלה בדיוק הפרטים שהתמיכה תבקש, ולא תמיד יהיה לכם גישה למייל באותו רגע.
שנית, אל תרוצו על אפס. כשנשארים בערך עשרה אחוזים מהחבילה זה הזמן לטעון, לא כשהמפה כבר לא נטענת.
וייטנאם היא חבילה אחרת
חבילה ליעד עובדת במדינה אחת. החבילה לתאילנד לא תעבוד בווייטנאם, וזה השלב שבו הרבה אנשים נתקעים בשדה התעופה בהאנוי.
שתי אפשרויות. אם התוכנית ידועה מראש וכוללת כמה מדינות באסיה, החבילה האזורית לאסיה מכסה אותן על פרופיל אחד - תאילנד, וייטנאם, גאורגיה ועוד כמה, והרשימה המלאה מופיעה בדף החבילה. אם אתם נשארים חודשיים בתאילנד ורק אחר כך מחליטים להמשיך, חבילה נפרדת לכל מדינה בדרך כלל זולה יותר לכל GB.
שימו לב לפרט אחד בחבילות האזוריות ללא הגבלה: שיתוף אינטרנט לא נכלל בהן. בחבילות עם נפח מוגדר הוא כן עובד. זה כתוב על כרטיס החבילה, ושווה לבדוק לפני הקנייה אם אתם מתכננים לחבר מחשב.
כמה גלישה ליום כשגרים מהתיק
בטיול ארוך התמונה שונה מחופשה. הרבה מהלילות עוברים על Wi-Fi של הוסטל, אבל ימי המעבר - נמל, אוטובוס, שדה תעופה קטן, מיקום ששולחים למישהו - הם ימים כבדים.
| מה עושים | בערך ליום |
|---|---|
| מפות, הודעות ומייל | מ-100 עד 200 MB |
| בתוספת רשתות חברתיות | מ-300 עד 500 MB |
| בתוספת שיחות וידאו הביתה וסרטונים | מ-700 MB עד 1.2 GB |
לחודש שבו אתם על Wi-Fi רוב הלילות, חבילה של 10 GB היא נקודת התחלה סבירה. אם אתם מצלמים ומעלים כל יום, או מחברים מחשב, קחו יותר ותכננו טעינה באמצע.
שני דברים מאריכים כל חבילה בטיול כזה יותר מכל דבר אחר: כיבוי הפעלה אוטומטית של סרטונים, וגיבוי תמונות שרץ רק על Wi-Fi. אחרי יום צלילה או יום באיים, הגיבוי לבדו הוא הסעיף הגדול ביותר.
איפה הקליטה נעלמת
בתאילנד פועלות AIS, TrueMove H ו-dtac, ובווייטנאם Viettel, Vinaphone ו-Mobifone. המכשיר בוחר לבד ועובר בין רשתות לפי עוצמת הקליטה.
במעבורות ובקטעים שבין האיים הקליטה נעלמת לפרקי זמן ארוכים. זו אותה פיזיקה שיש בכל ים: רשתות היבשה לא מגיעות רחוק. מה שצריך לשעות הקרובות - כרטיס, כתובת, מפה - צריך להיות במכשיר לפני העלייה לסיפון.
בצפון ההררי של וייטנאם, סביב סאפה, הקליטה חלשה בהרבה מאשר בערים.
בשיט במפרץ הא לונג הקליטה נעלמת. קרוב לחוף ובנמלים היא עובדת. אם אתם יוצאים לשיט של לילה, אמרו בבית מראש שלא תהיו זמינים ליום או יומיים, במקום שידאגו.
קטנוע, מפות וסוללה
קטנוע ומפות הולכים יחד, והתנועה בערים דורשת ניווט שמגיב מיד ולא מפה שנטענת מחדש בכל צומת. הורידו מראש את מפת האזור לשימוש לא מקוון, גם אם החבילה גדולה - זה חוסך גלישה, אבל בעיקר חוסך את הרגע שבו עוצרים באמצע כביש כדי לחכות שמשהו ייטען.
בבנגקוק אפליקציות המוניות הן הדרך הבטוחה והפשוטה ביותר להסתובב, והן דורשות חיבור רציף - לא רק ברגע ההזמנה אלא לכל אורך הנסיעה.
ושתי הערות משעממות שמצילות ימים: מטען נייד, ומחזיק לטלפון על הקטנוע. מכשיר שמריץ ניווט בשמש כל היום לא מגיע לערב.
המספר שלכם, גם אחרי שלושה חודשים
כרטיס ה-SIM הרגיל נשאר במכשיר וממשיך לקבל שיחות והודעות SMS, כולל קודים חד-פעמיים מהבנק ומחברת האשראי. אל תוציאו אותו ואל תשאירו את המכשיר במצב טיסה לאורך זמן, כי בדיוק אז הקוד לא יגיע - וזה תמיד קורה מול מסך תשלום.
מה שכן צריך לכבות זה נדידת הנתונים בכרטיס הרגיל, כדי ששום אפליקציה לא תצרוך דרכו בשקט. שיחות נכנסות בחו״ל מחויבות לפי המחירון של המפעיל שלכם, אז בטיול ארוך עדיף לתאם מראש שמדברים באפליקציות ולא בשיחה רגילה.
הפרשי שעות ושיחות הביתה
שיחת וידאו היא הצרכן הגדול ביותר שמופיע בטיול הזה על בסיס קבוע, בערך מ-300 עד 500 MB לשעה. אם מדברים הביתה עם מצלמה כל יום, זה סעיף שצריך להיכנס לחישוב של גודל החבילה ולא להיות הפתעה בסוף החודש.
שתי דרכים לחיות עם זה בלי לוותר על הקשר. לתאם את השיחות לשעות שבהן אתם ממילא בלינה עם Wi-Fi, ולעבור לשיחה קולית כשלא באמת צריך לראות אחד את השני - היא צורכת חלק קטן ממה שצורכת שיחת וידאו.
ובגלל הפרשי השעות, שווה לקבוע מראש חלון קבוע לשיחה במקום לנסות להתקשר כשמתחשק. זה גם חוסך את סבב ההודעות שקודם לכל שיחה שלא מתואמת.
לפני היציאה
- בדקו שהמכשיר תומך ב-eSIM ושהוא לא נעול לרשת.
- בחרו חבילה לפי התוקף ולפי אפשרות הטעינה, ורק אחר כך לפי הנפח.
- התקינו את הפרופיל בבית, על Wi-Fi. התוקף מתחיל בחיבור הראשון ביעד.
- שמרו במכשיר את קוד ה-QR, את פרטי ההזנה הידנית ואת מספר ההזמנה.
- הורידו מפות לא מקוונות של כל אזור שבתוכנית.
- כבו הפעלה אוטומטית של סרטונים וגיבוי תמונות על נתונים סלולריים.
בטיול של חודשים, ההכנה הזאת היא לא בשביל היום הראשון. היא בשביל היום השישים של הטיול, בתחנת אוטובוסים, כשהחבילה נגמרת ואתם רוצים לפתור את זה בשתי דקות במקום בשעה.
נושאים
- tailnd
- oiitnam
- tiol-arok
- esim