מונטנגרו ואלבניה ברכב שכור: שני גבולות, וקליטה שנעלמת בסרפנטינות

הנוסח שחוזר על עצמו בכל קיץ נראה בערך כך: נחיתה בטיבאט או בפודגוריצה, רכב שכור מהשדה, כמה ימים במפרץ קוטור ובבודווה, ואז דרומה - מעבר גבול לשקודרה, החוף האלבני, סרנדה וקסמיל. שתי מדינות, שני מעברי גבול, וכמה קטעי כביש שבהם הניווט נחוץ בדיוק כשהוא נעלם.

ההכנה לכל זה לוקחת עשר דקות בבית. הנה מה שכדאי לעשות בהן.

קודם כול, מי משלם רומינג כאן

מונטנגרו ואלבניה נמצאות מחוץ לאיחוד האירופי. זה חשוב אפילו למי שיש לו חבילת חו״ל: חבילות שהשיווק שלהן מדבר על אירופה לא תמיד כוללות את שתי המדינות האלה, כי הן מוגדרות ברשימת מדינות ולא לפי היבשת. עברו על הרשימה עצמה לפני שאתם סומכים עליה.

ולמספר ישראלי יש נקודה נוספת: הכלל האירופי של רומינג בתנאי הבית חל על מספרים שהונפקו במדינות האיחוד, ומספר ישראלי אינו כזה בשום מקום. כלומר החיוב הוא לפי המחירון הבינלאומי של המפעיל שלכם או לפי חבילה שקניתם מראש. שני המספרים האלה שונים מאוד זה מזה, ורק אחד מהם רלוונטי לכם.

איפה באמת אין קליטה

זה החלק שהכי הרבה אנשים מזלזלים בו, והוא היחיד שבאמת יכול להשבית לכם יום.

קניון מורצ׳ה. הקטע בין קולאשין לפודגוריצה עובר בין קירות סלע ובתוך מנהרות, ויש בו חלקים בלי קליטה בכלל. לא משנה איזו רשת נתפסה לכם קודם.

הכביש שעובר מעל לובצ׳ן. יפה, צר, ולפרקים מנותק. אם אתם עולים בו, המפה חייבת להיות מורדת מראש.

מעלה לוגרה, בדרך דרומה מוואלורה. הקליטה נעלמת בקטעים, והסרפנטינות שם הן לא המקום שבו רוצים להתחיל להתעסק עם הטלפון.

כבישי ההרים לכיוון ואלבונה. מחוץ לצירים הראשיים באלבניה הכבישים צרים ומסומנים גרוע, והקליטה נעלמת לגמרי במקומות מסוימים.

מעברי הגבול עצמם. בשעות העמוסות כולם עומדים באותו מקום ועושים בדיוק אותו דבר, אז ההתחברות לרשת יכולה להיות איטית לכמה דקות.

הפתרון לכל אלה זהה, והוא לא עולה כלום: לפני היציאה הורידו מפות לא מקוונות של מונטנגרו ושל דרום אלבניה. הניווט עובד אז גם בלי גלישה, והאינטרנט נחוץ רק לשינויים בתוכנית.

חבילה אחת או שתיים

הכלל פשוט. מדינה אחת - קחו חבילה ליעד, היא זולה יותר לכל GB. שתיים ומעלה - קחו חבילה אזורית.

החבילה האזורית לבלקן עובדת במונטנגרו, באלבניה, בקרואטיה, בבוסניה והרצגובינה, בסרביה, בצפון מקדוניה ובקוסובו על פרופיל אחד, ונכללות בה גם סלובניה, בולגריה, רומניה ויוון - כלומר גם העקיפות שממילא קורות. במעבר הגבול לא נוגעים בכלום, והמכשיר מוצא לבד את הרשת השותפה במדינה החדשה.

החיסכון בכסף אמיתי, אבל הרווח הגדול יותר הוא שלא עוצרים. בטיול ברכב, עשר דקות בחנות ליד הגבול הן עשר דקות שלא תכננתם, ובדרך כלל בשעה הכי לוהטת ביום.

התקנה לפני היציאה, לא בשדה התעופה

שני מושגים שמתבלבלים ביניהם ושווה להפריד. התקנה היא הורדת הפרופיל למכשיר, פעם אחת, על Wi-Fi. הפעלה היא הרגע שבו הפרופיל נתפס לראשונה על רשת ביעד, ורק אז מתחיל התוקף של החבילה.

המשמעות: התקנה שבוע מראש לא עולה לכם יום. הכיוון ההפוך הוא הבעיה, כי להורדת הפרופיל צריך אינטרנט, ואולם הנחיתות בטיבאט או בפודגוריצה הוא לא המקום להתחיל בו לחפש רשת פתוחה עם מזוודה ביד ומול תור לדלפק ההשכרה.

אגב ההשכרה: בזמן שיש קליטה טובה, ודאו מול חברת ההשכרה שהרכב מורשה לצאת מהמדינה שבה לקחתם אותו. זה משהו שמסדרים בהזמנה או בדלפק, לא בתור בגבול.