כרטיס SIM מקומי ביעד לרוב זול יותר לכל GB. זה נכון ואין טעם להסתיר את זה. השאלה היחידה היא אם החיסכון שווה את מה שהוא עולה לכם.
מתי הכרטיס המקומי עדיף
- נשארים יותר מחודש במקום אחד. זה בדיוק הטיול הארוך אחרי הצבא: לחודשיים בתאילנד או בווייטנאם, כרטיס מקומי כמעט תמיד יוצא זול יותר.
- צורכים הרבה גלישה כל יום, למשל עובדים ממחשב נייד.
- לא מפריע לכם תור בדוכן ורישום עם דרכון.
- צריכים מספר טלפון מקומי לשיחות, למשלוחים או להזמנות.
מתי ה-eSIM עדיף
- הנסיעה נמשכת מכמה ימים ועד כמה שבועות.
- עוברים כמה מדינות ולא רוצים כרטיס חדש בכל גבול. מונטנגרו ואלבניה באותו שבוע, או בולגריה ויוון ברכב אחד, הן בדיוק המקרה הזה.
- רוצים שהאינטרנט יעבוד כבר בנחיתה, ולא שעה אחר כך אחרי שמוצאים את הדוכן.
- לא רוצים להוציא את הכרטיס הרגיל ולהסתכן באיבוד שלו.
העלויות הנסתרות של כרטיס מקומי
המחיר שכתוב על השלט הוא רק לעתים רחוקות המחיר שמשלמים בסוף. הפעלה, טעינה ראשונה שהיא חובה ומחיר הכרטיס עצמו מתווספים לחבילה. ומעל הכול מפסידים זמן: בעונה התור בשדה התעופה יכול להימשך יותר מהטיסה הקצרה שהביאה אתכם.
בחלק מהמדינות יש גם ביורוקרטיה. בטורקיה יש כלל רישום מכשירים: טלפון שהובא מחו״ל ומשתמש בכרטיס SIM טורקי עלול להיחסם אחרי תקופה מסוימת אם ה-IMEI שלו לא נרשם. eSIM לנוסעים מתחבר לרשתות המקומיות כאורח ואינו נכנס לתהליך הזה.
השורה התחתונה
לחופשה, לנסיעת עבודה ולמסלול שחוצה כמה מדינות, ה-eSIM כמעט תמיד משתלם יותר ברגע שסופרים גם את הזמן. לשהות ארוכה במקום אחד, הכרטיס המקומי מנצח במחיר.