eSIM לאינדונזיה

באלי היא תחנה בטיול הגדול אחרי הצבא וגם יעד פופולרי לירח דבש: סקוטר, חופים וטרסות אורז. את תנאי הכניסה לדרכון ישראלי כדאי לבדוק מראש, כי הם שונים ממדינה למדינה באזור.

• עובד מהדקה הראשונה. את הפרופיל מתקינים בבית על Wi-Fi, וביעד רק מפעילים נתונים סלולריים. בלי לחפש דוכן בטרמינל ובלי תור.
• המחיר ידוע מראש. משלמים על החבילה פעם אחת וזו כל ההוצאה. באינדונזיה החיוב הוא לפי תעריף החו״ל של המפעיל שלכם, ובלא מעט נסיעות זה הסעיף היקר ביותר בחשבון שמגיע אחר כך. יש מפעילים שמוכרים חבילת גלישה יומית לחו״ל, אז שווה להציץ במחירון - עם eSIM לעומת זאת הסכום סגור עוד לפני היציאה ולא משתנה תוך כדי.
• בלי דרכון ובלי רישום. כרטיס SIM מקומי דורש תור, מסמך וזמן. ה-eSIM מגיע למייל כקוד QR.
• המספר נשאר אותו מספר. כרטיס ה-SIM הרגיל נשאר במכשיר, ו-WhatsApp ו-Viber ממשיכים לעבוד עם אותו מספר.
• שיתוף אינטרנט נכלל. אפשר לחבר מחשב נייד או טלפון שני. שימו לב שמחשב נייד דרך שיתוף אינטרנט צורך פי כמה גלישה מטלפון.

מה כדאי לדעת דווקא כאן

• מחוץ לבאלי ולג׳אווה הכיסוי דליל בהרבה, לכן תכננו מראש מפות לשימוש לא מקוון.
• הלחות והגשמים בעונה מרוקנים את הסוללה מהר, אז מטען נייד חשוב כאן כמו הגלישה.

אם הנסיעה חוצה יותר ממדינה אחת, שווה להשוות גם לחבילה האזורית. ליעד בודד החבילה לאינדונזיה בדרך כלל זולה יותר, אבל ברגע שחוצים גבול שני, האזורית מקדימה אותה.

הצריכה תלויה במה שעושים, לא במקום שבו נמצאים. יום טיפוסי נראה בערך כך:

בפועל: לסוף שבוע ארוך באינדונזיה מספיקה חבילה של 1 GB, לשבוע חופשה תכננו 3 עד 5 GB, ולשבועיים או לשיתוף אינטרנט קחו 10 GB. החבילה הגדולה ביותר לאינדונזיה מגיעה עד 20 GB.

שלושת הדברים שהכי מבזבזים גלישה: וידאו שמתנגן לבד בתוך אפליקציות, גיבוי אוטומטי של תמונות לענן ומחשב נייד דרך שיתוף אינטרנט. אם מכבים את הניגון האוטומטי של וידאו ומשאירים את גיבוי התמונות ל-Wi-Fi, אותה חבילה מחזיקה הרבה יותר זמן.

ואם הגלישה בכל זאת נגמרת - ברוב החבילות אפשר לטעון עוד מהאזור האישי, בלי התקנה מחדש ובלי קוד QR חדש.

באינדונזיה ה-eSIM עובד על הרשתות של השותפים המקומיים שלנו: Telkomsel, Indosat Ooredoo Hutchison ו-XL Axiata.

• Telkomsel - הרשת המועדפת. המכשיר מנסה להיתפס עליה קודם.
• Indosat Ooredoo Hutchison, XL Axiata - רשתות גיבוי, ברגע שהקליטה נחלשת.

במקומות שבהם לרשת השותפה יש 5G והמכשיר תומך בו, מקבלים 5G. בשאר המקומות הכול רץ על 4G/LTE, וזה מספיק למפות, להודעות, לאפליקציות ולשיחות וידאו.

לא צריך לבחור רשת ידנית. המכשיר מאתר לבד את הרשת עם הקליטה הטובה ביותר, בדיוק כמו ברומינג עם המספר שלכם.

התקנה והפעלה הן שני דברים שונים, וזה ההבדל הכי שימושי להכיר לפני הנסיעה.

התקנה היא הורדת הפרופיל למכשיר. עושים אותה פעם אחת, על Wi-Fi, והיא לוקחת כמה דקות.

הפעלה היא הרגע שבו הפרופיל נתפס בפעם הראשונה על רשת באינדונזיה. רק אז התוקף מתחיל לרוץ.

הסדר המעשי:

1. קונים חבילה ומקבלים קוד QR למייל.
2. בבית, על Wi-Fi, סורקים את הקוד ומתקינים את הפרופיל. הימים עדיין לא נספרים.
3. משאירים את הנתונים הסלולריים של הפרופיל כבויים עד שמגיעים לאינדונזיה.
4. כשנוחתים או חוצים את הגבול מפעילים נתונים סלולריים לפרופיל ה-eSIM, ותוך דקה או שתיים יש אינטרנט.

אם הרשת לא נתפסת מיד, הפעילו וכבו מצב טיסה. זה פותר תשע מתוך עשר תקלות. והתקינו לפני היציאה: ההורדה דורשת אינטרנט, וזה בדיוק מה שאין בטרמינל.

טיפ: שמרו את קוד ה-QR ואת פרטי ההזנה הידנית לפני היציאה. אותו קוד QR לא ניתן להתקנה פעמיים, אבל הפרטים הידניים עוזרים לתמיכה לסדר דברים מהר יותר כשאתם כבר בדרך.

נשארים, וזו כל הנקודה של eSIM. הפרופיל הוא קו נוסף במכשיר, לא תחליף לכרטיס שלכם.

• כרטיס ה-SIM הרגיל נשאר במכשיר. לא מוציאים אותו ואין מה לאבד.
• המספר שלכם ממשיך לקבל שיחות והודעות SMS, כולל קודי אימות מהבנק.
• WhatsApp, Viber, Telegram ו-Signal מקושרים למספר ולא לכרטיס. הם עובדים עם אותו מספר בדיוק, רק דרך הגלישה של ה-eSIM.
• הפנו את הנתונים הסלולריים ל-eSIM. בהגדרות בוחרים את פרופיל ה-eSIM כקו לנתונים הסלולריים ומכבים את נדידת הנתונים בכרטיס הרגיל. ככה, כל זמן שאתם באינדונזיה, אף בייט לא עובר דרך המפעיל שלכם.

כשחוזרים הביתה עושים את זה הפוך: הנתונים הסלולריים חוזרים לכרטיס הרגיל. את פרופיל ה-eSIM אפשר להשאיר במכשיר לפעם הבאה, או פשוט למחוק.